הפתעות: רינדור, לטינית, ספסימן ועוד…

האותיות עובדות נהדר בקטן! (בינתיים במק)

בנסיונות קודמים חששנו שנאלץ לוותר על הסלאב-סריפים הקטנים של הפונט החדש, אבל לא. הפונט נראה נהדר, גם בגדול וגם בקטן. הסריפים פשוט מתחבאים להם בשקט בגדלים הקטנים וכשמגדילים את הפונט הם מתגלים במלוא הדרם :)

תמיד חשבנו שהאתגר הגדול יהיה להתאים את הפונט לפי-סי, אבל מסתבר שהעבודה הקשה היא במק. מערכת רינדור הטקסט של ווינדוז מתחשבת ב"הינטינג" – מעין הנחיות רינדור לאותיות עבור גדלים שונים, זה תמיד נראה לנו כמו כאב ראש, בעיקר כיוון שאנחנו פחות אוהבים את איכות הרינדור של וינדוז ביחס לזו של המק. אבל מסתבר שמבחינה עיצובית האתגר במק גדול הרבה יותר, כיוון שצורה אחת אמורה לשרת את כל הגדלים ללא עזרת הליחשושים והרמיזות של ה"הינטינג".

התוצאה די מרשימה לדעתנו והיא מהווה גם בסיס מצויין להרחבת העבודה על הווינדוז.

יש גליפים לטיניים!

אנחנו שומעים את זה מכל עבר, פונט מסך צריך להיות גם לועזי אחרת הוא אינו שמיש. אנחנו מסכימים ולכן מיכל נכנסה בזה כבר עכשיו, על אף שלא התחייבנו בפני איגוד האינטרנט להרחבת הפונט גם ללטינית בלו"ז ובתקציב הנתון (לא מעט עבודה בהתחשב בזה שמדובר ב26 אותיות כשכל אחת מהן גם בלוארקייס וגם באפרקייס).

התוצאה בינתיים מאוד מרגשת אותנו, תציצו במיוחד איך זה נראה בספסימן, אלה אותיות שנולדו לחיות יחד, לא עוד התאמה מאולצת של פונטים "עם אופי דומה".

ספסימן חי

התחלנו להתאים את הספסימן של Font Squirrel לעברית (יש עוד עבודה) בשביל הרפרנס. אתם מוזמנים להציץ בפונט חי פה וגם להשוות אותו לאותו ספסימן של אריאל כאן.

וגם, וגם ספרות

גם הספרות חדשות. מדובר במערכת ספרות שקופצות מעל ומתחת ל-x-height כדי לעבוד טוב גם בעברית וגם בלועזית.

אז מה נשאר?

לא מעט…

  • יש עוד עבודה על אותיות, בעיקר האפרקייס הלטיני
  • סימנים (שאלה, קריאה, פיסוק, כאלה…)
  • ניקוד – כמו שתראו בספסימן, הוא עוד לא מטופל
  • משקל בולד
  • הינטינג לחלונות
  • בדיקה על פלטפורמות ומערכות הפעלה שונות
  • ליטוש של הספסימן והתאמתו לשימוש גם בפרויקטים אחרים
  • השקה
  • משקל איטליק (פרויקט המשך)

הא וגם כמובן…

  • למצוא שם… אנחנו די אובדי עצות.

14 תגובות על הפוסט “הפתעות: רינדור, לטינית, ספסימן ועוד…

  1. למה האות ש' בטקסט המנוקד נראית שונה מהאות שמופיעה למעלה? למעלה היא מופיעה כאשר הזרוע האמצעית מנותקת משאר האות, ובטקסט המנוקד למטה היא מופיעה עם זרוע מחוברת ונראית רזה מאד בהשוואה לאותיות אחרות.

    • בגלל שעוד לא טיפלנו בניקוד ונכון לעכשיו יש עדיין גליפים בתוך הפונט ששייכים לפונט אחר (ארבל הגילדה) שהשתמשנו בו כפלייס הולדר. כאמור הטיפול בניקוד יגיע בקרוב.

      • כלומר גם הניקוד שם ממוקם לא נכון וגם האותיות עצמן אינן רלוונטיות. אולי כדאי להסיר את הניקוד מהספסימן בינתיים או למחוק את המקטע הזה בשלמותו כדי לא להטעות אותו ולערבב שם את התווים עם גופן אחר?

  2. לא הבנתי את הפואנטה עם המספרים, הם נראים לי סתם "רוקדים" על המסך- לא מתאימים לא לעברית ולא לאנגלית.. מה עם השם gofan?

    • עד כמה שאני יודע, גופנים עם ספרות שאינן בגובה קבוע קיימים בשפות לטיניות, אבל מעולם לא הבחנתי בשימוש נרחב בהן במקומות שהם יותר שכיחים ממספור העמודים בתחתית דפים. אני לא בטוח אם גובה ספרות לא אחיד זה משהו שהייתי רוצה לראות בגופן שמתיימר להיות גופן ברירת המחדל שלנו.

      • @תומר
        כמעט בכל פונט לטיני רציני יש סטים מקבילים של ספרות מתיישרות (lining) וספרות קופצות (old style), ובד"כ בטקסט רץ דווקא כן נהוג להשתמש בספרות קופצות, שמחקות את הקפיצות של האותיות ויוצרות קצב שורה אחיד.
        לגבי העברית, ספרות קופצות פחות מקובלות כי עיצובית אין בהם כל כך צורך כי האותיות פחות קופצות (ל/ן/ך/ף/ץ), אם כי יש מספר פונטים בעברית עם ספרות כאלה. מהסתכלות בספסימן נראה שהן עובדות יפה עם האותיות, אך אידאלית היה הגיוני להכין סט מקביל של ספרות מתיישרות.

        • מצטרף ליותם – ספרות אולד-טייפ הן דבר הכרחי בכל פונט לטיני רציני שמיועד לטקסט רץ. וכדי לסבך מעט את העניינים, פונטים רציניים באמת כוללים למעשה 4 סטים של ספרות: old style proportional, old style tabular, lining proportional ו- lining tabular. ההבחנה הנוספת כאן היא קשורה לריווח פרופורציונאלי או קבוע בין הספרות.
          בכל מקרה, הסט הקיים עובד ממש ממש יפה גם עם האותיות העבריות ואם תצליחו לשלב גם סט "מיושר" זה באמת יהיה נהדר.
          אתם עושים עבודת קודש!

      • ספרות קופצות זרות לשורה העברית ולמרות שכהעדפה סגנונית נחמד שהן קיימות (והן אכן משתלבות בצורה יפה במקרה הזה – שאפו למיכלס), אי אפשר שלא לכלול ספרות ישרות ולהציגן כברירת מחדל בפונט שמיועד לטקסט עברי רץ. כמו כן בשימושים טבלאיים הספרות חייבות להיות ישרות וגם עדיף שירווחו באופן שווה, ולכן הגיוני שהספרות, לפחות כברירת מחדל, יופיעו במצב lining tabular.

  3. לדעתי, ההחלטה להשתמש בספרות old style היא החלטה חכמה ומושכלת. כאשר מעצבים פונט דו לשוני (עברית ולטינית) נשאלת השאלה למה מתיישרות הספרות ל-caps height הלטיני או ל-x height העברי? תיזכרו בספרות באריאל, כאשר בשימוש בעברית קופצות מעבר לשורה. ספרות ה-old style מציעות פתרון נהדר לשילוב הן בטקסט העברי והן בלטיני, ולדעתי לכלול אותן כספרות הדיפולט זו בהחלט החלטה נבונה. לגביי סטים נוספים, הספרות הטאבולריות (שהן למעשה ספרות מונוספייס) פחות רלוונטיות, מכיוון שהן בעיקר משמשות לטבלאות. אם כבר, משמח יהיה לראות סט alternate לעברית (ע"פ ה- x height העברי) וסט נוסף מותאם ללטינית.
    נהדר. תצליחו!

    הצעה לשם – ממ"ד (ר"ת למיכל, מושון ודני:) וגם הכי ישראלי שיכול להיות)

  4. ואצלי הפונט בספסימן מפוקסל ברמה מובחנת ומטרידה עד לגודל 30pt…
    גם בגדלים הגדולים יותר הוא כזה, אבל שם זה פחות בעייתי כי הגודל מפצה. באמת יש לכם עוד הרבה עבודה.

    שאלה: למה האותיות ג', ו', י', נ', ן' לא נגמרות בסמי-סריף כמו שאר האותיות?
    אם זה שינוי לשם השינוי, קצת קשה לי להבין אותו, ואני לא רואה איך זה תורם לקריאות…

  5. כל-הכבוד! כל-הכבוד!

    אני הייתי קורא לגופן הזה 'רום' (לא המשקה..), משום שנראה כאילו כל קצוות האותיות מנסות להתרומם מעלה, ולמילים שנכתבות בו יש שאיפות.

    בהצלחה

  6. קודם כל שיהיה בהצלחה!

    הערה קטנה , גם באריאל כאשר הטקסט משולב עברית אנגלית , אותיות האנגלית מרגישות גדולות מידי.
    גם בפונט שלכם אותיות ה- caps גבוהות מידי ,
    מעניינת אותי ההתמודדות שלכם מול הבעיה הזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>