מה זה פה?

אות פתיחה – עיצוב ותיעוד יצירת טיפוס-אות עברית מותאם למסך וחופשי לשימוש

tl;dr – פה יעוצב פונט עברי למאה ה-21 (או בקצרה על מה מדובר?)

יעדי היוזמה:

  1. הבטחת המשכיות ההבעה והקריאות בעברית על גבי מסך מחשב בכלל וברשת האינטרנט בפרט.

  2. יצירת גופן עברי חופשי חדש אשר יכפיל פי שתיים (!) את ההיצע לעיצוב טיפוגרפי עברי למסך.

  3. תיעוד עברי לתהליך ולדגשים ליצירת גופנים למסך כולל התייחסות לתהליך ה"hinting" המורכב.

  4. הרחבת ההתמחות בעיצוב טיפוגרפיית מסך בקרב הקהילה האקדמית (בבצלאל ובשנקר).

  5. יצירת תשתית רחבה (גם מעבר לגבולות האקדמיה) להמשך פיתוח גופני מסך פתוחים בעברית.

המרחב הטכנולוגי הקיים והצורך ביוזמה עברית:

בשנים האחרונות מתחזקת מגמה שבה אפילו דוברי עברית מעדיפים כתיבה וקריאה באנגלית על פני עברית. אתרי אינטרנט ישראליים מוותרים על העברית בכלל ועושה רושם שמקומה של העברית ברשת ובמכשירים ניידים בפרט ועל גבי מסכים בכלל הולך ונדחק. אין ספק שלגלובליזציה ולשליטתה של השפה האנגלית ברשת יש תפקיד מרכזי במגמה אך ישנו היבט נוסף לבעיה שאתו דווקא ניתן להתמודד. רמת הקריאוּת של טקסט על מסך נקבעת על ידי עיצוב האותיות, אופיין, הדרך שבה הן מסודרות יחד ובעיקר הדרך בה הן מיוצגות על המסך בגדלים קטנים. נושא זה כמעט מוזנח לחלוטין בשפה העברית.

בזמן שבאירופה וארה"ב עוסקים כבר שנים בהתאמת גופנים למסך, בעברית ההיצע נמוך ביותר ולמעשה נוצר מצב שבו על אף הפוטנציאל הרחב, מעצבי ממשק ואתרים עדיין נאלצים להשתמש כמעט בלעדית בגופן 'אריאל, אשר נותן מענה מצומצם מאוד לצרכים המגוונים הנדרשים כיום. יתרה מזאת, 'אריאל' עוצב בהשראת הגופן 'נרקיס חדש' כניסיון ליצר גרסה עברית לגופן הלועזי 'Arial' שאף הוא פותח כגרסה לקויה לגופן הסנס-סריפי המודרני 'Helvetica'.

בשנה האחרונה (מאז השקת הדפדפן Firefox 3.6) יושם תקן ה-@font-face בכל הדפדפנים הפופולריים. @font-face מאפשר להטמיע כל פונט בדף אינטרנט בדומה לשימוש בתמונה. אימוץ רחב זה של סטנדרטים אינטרנטיים פתח מגוון רחב של אפשרויות למפתחים מעצבים ומשתמשים להרחיב את השימוש מעבר למגוון המצומצם של הגופנים הקנייניים המוטמעים במערכות ההפעלה. התפתחות זו מורגשת בצורה רחבה בעולם ובאה לידי ביטוי הן בשירותי טיפוגרפיה מקוונים כמו Typekit.com, הן בספריות גופנים חופשיים כגון Google Font Library והן בפריחה של עיצוב טיפוגרפי עשיר ואיכותי ברשת כולה. עם זאת, אימוץ התקן לא פתר את הבעיה כולה. על מנת להשתמש בפונט לקריאת טקסט יש להתאימו למסך, אחרת האותיות מטושטשות ורמת הקריאוּת נפגמת.

יש צורך בגופנים עבריים אותנטיים אשר יבטיחו קריאוּת גבוהה ויעוצבו על בסיס מורשת הכתב העברי ועל פי הדרישות הקפדניות של עיצוב טיפוגרפי למסך (במיוחד בגדלים קטנים). יש לפתח תיעוד שקוף, פתוח ונגיש לציבור הרחב על מנת ליצר בסיס מקצועי וטכני לעיצוב גופני מסך עבריים נוספים. בפנינו חלון ההזדמנויות נדיר, לעודד עיצוב אותיות איכותי כאתגר מקומי לפיתוח גופנים כתוכנה חופשית.

אנו פועלים לקבל סיוע רשמי של יצרניות התוכנה המובילות בישראל ובעולם, לתמוך בפרויקט הן כלכלית והן על ידי התחייבות לשיווקו של הגופן במסגרת חבילת הגופנים הכלולה במערכת ההפעלה. גוגל היא הראשונה שהתחייבה לתמוך בפרויקט, אך עם זאת, בכוונתנו לקדם שיתופי פעולה דומים גם עם גופים כמו מיקרוסופט ואפל.

שיפור המצב הקיים:

  1. רבות מדובר כיום במעבר בין המלה המודפסת על גבי נייר למלה המוצגת על גבי מסך. שינוי זה הופך משמעותי אף יותר עם התפתחותם של טלפונים חכמים. לקריאוּת עברית על גבי מסך תפקיד קריטי בתפקוד כל ענפי המשק, האקדמיה והתרבות. עם זאת, כיום סובלת קהילת קוראי העברית מקריאוּת נמוכה ביותר אשר מגבילה ואף מאטה משמעותית את השימוש בעברית על המסך. לשינוי רמת הקריאוּת יכולה להיות השפעה גורפת על כל תחומי המשק אשר בהם יש שימוש בעברית בסביבות מסך. קשה אמנם לאמוד את מכשלות הקריאוּת הנמוכה, אך בטוחים אנו כי משיפור שלה יצאו נשכרים כל קוראי העברית ברשת.

  2. מפעל החייאת השפה העברית הוא מהמשימות הציוניות הראויות ביותר, שותפים בו בלשנים, סופרים, משוררים וגם מעצבי אותיות. לפני קום המדינה ובשנותיה הראשונות פעלו מספר מעצבים כדי לשמר את האות העברית ובו זמנית לעדכן אותה אל הזמנים המשתנים (בעיקר בהשפעת טיפוגרפיה מודרניסטית). פרויקט "הגילדה קלאסיק", בא לשמר את עבודתם הטיפוגרפית של אותם מעצבים עבריים ולעדכן אותו לסביבות מסך אשר לא היוו שיקול עיצובי בשנים ההם. עם זאת, עבודת העיצוב לקריאות גבוהה על גבי מסך דורשת דגשים נוספים אשר אינם מאפשרים שימוש ישיר בגופנים המודרניסטיים של המאה הקודמת. יש צורך אמיתי לגרום לטקסט עברי על גבי מסך להראות עברי. העובדה שאנו נאלצים להשתמש בפונט כלאיים גם בעת כתיבת הצעה זו, מהווה נסיגה אחורנית ממאמצי החייאת השפה העברית.

  3. דני מירב (הטייס) ומיכל סהר הם המרצים המלמדים את שני הקורסים המקבילים לעיצוב גופן עברי בשנקר ובבצלאל, שתי האקדמיות לעיצוב המובילות בארץ. מתוך הכרה בחשיבות הפרויקט ובצורה חסרת תקדים תומכות שתי המחלקות המתחרות לתקשורת חזותית באופן רשמי ושווה בפרויקט. בכוונתנו ליישם את הניסיון הנרכש בפרויקט הן במסגרת הקורסים שלנו בשני המוסדות, הן דרך הרצאות בשני המוסדות והן ע"י הנחיית סדנת Re-Mix של הגופן החופשי בהשתתפות סטודנטים ומעצבים.

  4. עבודת פיתוח גופן היא ארוכה ומורכבת מאוד גם למעצבים מקצועיים עתירי נסיון. אם מייעדים את אותו גופן גם לשימוש כפונט מסך בעל קריאוּת גבוהה בגדלים קטנים, מתווספת מורכבות עיצובית וטכנולוגית נוספת (שימוש ב-Hints וכדומה). כיום לא קיים מקור מידע עברי פתוח ונגיש לא באקדמיה ולא ברשת המתעד את הבעיות, הניסיונות והפתרונות הטכניים והעיצוביים לסוגיה. חלק חשוב בהצעה זו היא הקמת אותו מקור מידע פתוח ויצירת בסיס מחקרי הולם להנמכת הסף הגבוה הנדרש כיום לעיצוב גופנים עבריים אשר מקבע אותנו כיום בבעיית הקריאוּת והנאמנות לשפה שציינו קודם.

  5. מעבר לפתרון הבעיה הנוגעת לשפה העברית, מנסה הצעה זו להרחיב את הדיון בקוד פתוח ויצור שיתופי מעבר לקהילת מפתחי התוכנה ולתרום לשילוב קהילת העיצוב בתהליך הקוד הפתוח. התו היחיד (character) הוא אבן הבניין המאחדת את הפיתוח בקוד כמו שהאות העברית היא אבן הבניין המאחדת בכתיבה. בגרעיניות הזו יש את הפוטנציאל לשיתוף ויצירה משותפת. בכוונתנו להשתמש בפרויקט זה כמקפצה עבור קהילת דוברי העברית לקחת חלק ולתרום לדיון המתפתח לגבי ישימותו של תהליך היצירה המרושת בתחומים אחרים מלבד קוד ובראשם עיצוב.

מי אנחנו?

"הגילדה" היא חברת בוטיק לעיצוב פונטים שיוסדה ב-2002 ע"י המעצבים הגרפיים מיכל סהר ודני מירב (הטייס). במהלך שנים אלו עיצבנו כשלושים גופנים מוכָרים ומוערכים בשדה החזותי בארץ. שנינו עוסקים בהוראת עיצוב טיפוגרפי ועיצוב גופנים באקדמיה בצלאל ובמכללת שנקר לעיצוב.

אחד הפרויקטים החשובים ב"גילדה": "הגילדה קלאסיק" – פרויקט בו בחרנו לחדש מספר גופנים עבריים קלאסיים על מנת 'להחיות' את השימוש בהם, ולהתאים אותם לרמת הדיגיטציה הנדרשת כיום לדפוס. (יש לציין שחלק מהגופנים הנ"ל סבלו מגרסאות דיגיטליות עילגות). www.hagilda.com

מושון זר-אביב גם הוא מעצב גרפי ושותף מיסד בשועל, סטודיו לעיצוב בעל דגש טכנולוגי ועיסוק מיוחד בקוד פתוח. מושון הרצה במסגרת התואר השני בתקשורת של אוניברסיטת ניו יורק ובמסגרת המחלקה לעיצוב גרפי באוניברסיטת Parsons. החל מ2010 מלמד מושון עיצוב בקוד פתוח במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. מושון הוא גם היוזם (יחד עם נעים קאמל ואמיר דותן) של העצומה 'The Right To Flash' אשר ב-2003 קראה לחברת מקרומדיה לתמוך בשפות הנכתבות מימין לשמאל (כגון עברית, ערבית, פרסית, אורדו…) בתוכנת Flash אשר בזמנו הזניחה את נושא הלוקליזציה למזרח התיכון. העצומה שזכתה להד ותמיכה רחבה במזה"ת ובעולם, גם זכתה לביקורת צודקת מצד קהילת הקוד הפתוח אשר ביקרה את תלותה של קהילת מפתחי הפלאש בסביבת פיתוח סגורה אשר תלויה לחלוטין בשיקוליה התאגידיים של מקרומדיה.

פרטי התקשרות

מושון זר-אביב: mushon(Replace this parenthesis with the @ sign)shual.com

4 תגובות על הפוסט “מה זה פה?

  1. פינגבאק: פה יעוצב גופן עברי פתוח למאה ה-21 | אות פתיחה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>