פול קרקטר סט!!!

אחרי שקדחתי ימים ולילות מצרפת קישור לראות את הפונט בעברית ובלטינית!
בנוגע למספרים — ראיתי את התגובות שלכם…

יש לי המון בעיות תכנותיות (אשמח לעזרה) כי בניתי בתוך הפונט ארבעה סטים של מספרים:

1. הרגילים
2. Lining figures
3. tabular figures
4. ספרות תואמות לגובה העברית שכרגע יושבות בתוך הקוד של ה-small caps, כך שיתאימו גם לעברית וגם לסט ה-small caps שמעוצב כבר בפונט.

לטעמי, המספרים הרגילים שצריכים ללוות את הפונט כדו–לשוני חייבים להיות proprtional old style מכמה טעמים: הם עובדים נכון בגובה הן מול העברית והן מול הלטינית; הם מוסיפים חן לעברית שגם ככה חסרה עליות וירידות מגובה ה–x; הכנסה של המספרים הקטנים "תואמי העברית" לפונט דו–לשוני, לחלוטין לא עובדת עם הלטינית. במקרה כזה צריך להפריד את הלטינית והעברית לשני קבצים נפרדים וזה דבר שאנו לא מעוניינים בו!
כרגע אני לא יודעת איך מכניסים את הקוד של כל סוגי המספרים לווב פונט, הוא משום מה לא מתייחס אליהם בכלל… קורא רק את הרגילים… any help?

 

24 תגובות על הפוסט “פול קרקטר סט!!!

  1. כדי להפעיל OpenType Feature בתוך WebFont (או כל פונט לצורך העניין) קיים ה־attribute הבא המוזילה:
    -moz-font-feature-settings: "xxxx=1";
    כש־xxxx זה ה־tag של הפיצ'ר.

    לא בטוח איך זה בכרום ואקספלורר, אבל אני מניח שלא יהיה קשה למצוא. :)

  2. אני רק שאלה :)

    יכול להיות שזה מוסבר פה בטקסט ממש מעל, אבל אני עדיין לא סגור על זה שהבנתי… (הדיוט) בסדרת המספרים הראשונה (one, two three, etc) מה הסיבה שהמספרים קופצים? רק לי זה נראה מוזר? ולעומת זאת בסדרות נוספות נראה שהמספרים מיושרים…

    אשמח להסבר..

  3. למיכל וכולם.
    תוספת לדיון לגבי סגנון הספרות:
    בהנחה שאתם מעוניינים שהפונט ישמש למגוון שימושים, תארו לעצמכם סטודנט להנדסה/חשבונאות וכדו' שמסכם את ההרצאה.
    המרצה מביא דוגמא והסטודנט מעתיק, נסו לדמיין את השורה הזאת עם ספרות ה"רוקדות" של old style:
    ***ב1/10 רכשה חברה א' 8,000 מתוך 10,000 מניות של חברה ב' לפי שווי הוגן 20 ₪ למניה.***
    עוד דוגמא:
    ***112,300 =N=5,I=7%,PMT=10K,FV=100K →PV***
    אלו שתי דוגמאות מתוך הרבה סיכומי קורסים שכולם משלבים מילים ומספרים.
    בעיניי זה נראה אסון…
    (תאמינו לי אני משקף… את הסיכומים שלי קוראים עשרות ואולי מאות סטודנטים בשנת השלמה לראית חשבון. זאת לא שחצנות, פשוט אני אחד מהבודדים שמסכם).
    אני משתמש בarial כי קראתי פעם על כך שעקב הפשטות שלו הוא פחות מעמיס על הקריאה וכך היא יותר שוטפת. אני מעריך שגם הפונט החדש אמור לעמוד בהגדרה הזו ולכן הייתי הופך אותו לפונט ברירת המחדל שלי אם השילוב של הספרות היה נראה מתאים.
    בכל מקרה כל הכבוד על העבודה
    שמואל

    • אריאל הוא גופן מאוד לא קריא בדפוס בגלל לא מעט בעיות שהוא סובל מהן, שחלקן בולטות הרבה יותר בדפוס. למשל, הוא סובל מפרופרציות מאוד מוזריות באותיות מסויימם, כך לדוגמא האות ט' מאוד צרה ביחס לשאר האותיות, בעוד שהאות ב' מאוד רחבה. בנוסף, באריאל רוב האותיות "מתעגלות" קצת מעל ומתחת לקווי הבסיס, ואותן קפיצות מפריעות בקריאת טקסטים ארוכים בדפוס. באופן כללי, לטקסטים ארוכים בדפוס באופן כללי עדיף להשתמש בגופן עם סריפים כמו דוד/נרקיסים/נרקיס קלאסי או כמובן פרנק־ריהל.

      • @ליאור כלפון
        להגיד ש"אריאל הוא גופן מאוד לא קריא בדפוס" זו שגיאה לפי דעתי.
        בגלל תפוצתו התרגלנו לקרוא את אריאל (גם על מסך וגם בדפוס) בדיוק כמו שהתרגלנו לקרוא את פרנק ריהל, (שידוע שגם הוא פונט בעייתי מאוד) ולמרות חוסר החיבה לאריאל אי אפשר להגיד שהוא לא קריא. הוא בכל זאת העתקה די בוטה של נרקיס תם/חדש – שאי אפשר להגיד עליו שהוא "מאוד לא קריא" ואין בו מספיק שינויים מהמקור שיהפכו אותו לכזה.

        לגבי "באריאל רוב האותיות "מתעגלות" קצת מעל ומתחת לקווי הבסיס, ואותן קפיצות מפריעות בקריאת טקסטים ארוכים בדפוס." שוב לטעמי מדובר בטעות. ההתעגלות מעבר לקוי הבסיס (overshoot) היא פעולה עיצובית מקובלת הקיימת כמעט בכל פונט, גם הקריאים והמקצועיים ביותר, הנועדה לאזן אופטית גבהים וגדלים.

        • אני לא מדבר על ה־Overshoot שיש באותיות כמו ס' וט', אני מדבר על ההתעגלויות באותיות כמו ח' ות', שלא קיימות בנרקיס תם וחדש.

        • ואגב, אני לא זורק עובדות מן השרוול — מבחני קריאות שנערכו בעבר על השפה העברית מראים שקצב הקריאה של אריאל בדפוס נמוך בהרבה משל דוד למשל.

          • אשמח מאוד (ואני בטוח שגם אחרים) לשמוע עוד על מבחני הקריאוּת שאתה מדבר עליהן. מי? איפה? מתי? מה המסקנות?
            בגלל שמדובר בבדיקות מה-10~ שנים האחרונות אני מתאר לעצמי שקיים תיעוד שלהן?
            תודה

          • לצערי לא הצלחתי למצוא את המאמרים שדנו בנושא, אבל אני יודע שהם נמצאים באינטרנט, ואם זכור לי נכון הם בפורמט PDF.

            בכל מקרה, הסיבות העיקריות לחוסר קריאות של אריאל הן:

            1. פרופורציות פגומות. למשל; ככלל אצבע, אותיות עם שני "גזעים", כמו ח', ה' ו־פ, יהיו רחבות יותר יותר מאותיות פתוחות/בעלות גזע אחד, כגון ר', ד' ו־כ, וזאת על מהת לשמור על תחושה של אחידות ברוחב האות לאורך הגופן. אמנם באריאל הכלל אינו נשמר, וכדוגמא קיצונית ביותר פונט אני אקח את האותיות ב' ו־ט': האות ב' באריאל, אות פתוחה, רחבה מאוד ביחס לייתר האותיות, בעוד שהאות ט', אות סגורה, מאוד צרה.
            2. חוסר אחידות. לדוגמא; באריאל, רוב האותיות מתעגלות מעל ומתחת לשורה, כמו למשל האותיות כ', פ' ו־ר', אבל לאות מ' יש בסיס שטוח ויוצא דופן. כדוגמא נוספת ניקח את האות ט; לכל האותיות באריאל יש עובי אחיד, בעוד שאות ט' הופכת צרה באופן פתאומי.
            3. קפיצות מעל ומתחת לשורה. בדומה לנרקיס חדש, באריאל רוב האותיות מתעגלות אל מעל ומתחת לשורה. הדבר גורם ל"קפיצות" בזמן קריאת הטקסט, מה שעשוי להפריע בטקסטים ארוכים, בעיקר נוכח העובדה שאריאל המשיך את העיגול הזה הלאה לאותיות שבהן הוא פחות סביר, כמו ח' ו־ת' (אותיות בהן קו ישר מתחבר אל גג האות).
            4. סימטריה. פרופ' אשר אורון גילה במהלך הפיתוח של אות אורון שאותיות סימטריות מאיטות משמעותית את מהירות הקריאה. בהתאם לזאת, הוא שינה את הגופן (שבמהלך שלב מוקדם יותר בפיתוח כלל ש', ס', ו', י', ו־ן' סימטריות) כך שלא יכלול אותיות סימטריות בכלל, והשינוי שיפר משמעותית את מהירות הקריאה. באריאל יש 4 אותיות סימטריות, בנרקיס תם 2, ובנרקיס חדש 3. ה־י' האלכסונית בשני האחרונים מוסיפה להם יתרון קריאות משמעותית על אריאל, שכן י' האות השכיחה ביותר בעברית. הס' הפינתית של נרקיס תם מוסיפה לו יתרון נוסף על אריאל.
            בעיות עיצוביות שונות. כהכלאה בין שני גופנים שונים, אריאל סובל מנחויות מסוימות שמפריעות לקריאה. למשל, בנרקיס תם הזרועות של האות ש' ישרות, ובנרקיס חדש הן אלכסוניות באופן מובהק. ה־ש' של אריאל נמצאת במין "התלבטות" בין שתי האופציות, והוצר הסופי היה מין קו כמעט ישר, שבמבט מקרוב אפשר לראות שהוא בעצם נטוי. הדבר עשוי לגרום לטקסט להראות עקום במקצת ולפגוע בקריאות. האלכסון המוזר קיים גם באות א'. בעיה עיצובית נוספת לדוגמא שיש באריאל זה הניגוד בין הגג המעוגל של האות ה' והחיתוך הישר של הקו הקצר שתחתיו.

            הסיבה שאריאל נראה טוב על המסך היא לא צורת האותיות שלו, אלה הוראות ה־Hinting (המשובחות עד מאוד) שיש לו, שעושות עבודה נהדרת ללא צל של ספק, ובגדלים קטנים אף מתקנות חלק לא קטן מהשגיאות שהוזכרו לעיל. במערכות הפעלה שלא נעזרות ב־Hinting, כמו אלו של אפל, אריאל מאבד את יתרון הקריאות שלו גם על המסך.

            מקווה שעניינתי. :)

    • הי שמואל
      עבור טבלאות מספרים ורואי חשבון/הנדסה וכו' אכן קיים פיצ'ר בלטינית של ספרות שנקראות "Tabular Lining" – שזה אומר ספרות בעלות גובה ורוחב תא אחיד במיוחד לשימוש בטבלאות ונוסחאות מספריות. עיצבנו סט כזה בתוך הפונט, כרגע אנחנו מחפשים את הפתרון התכנותי שיכול לאפשר עבודה בסטים שונים של ספרות ברשת – בפונטים לדפוס זה קיים!
      מאמינה שנפתור את זה…

      • למיכל זה נראה לי קריטי. אפילו התאריך והשעה שבראש התגובה הזאת יראו מוזר עם ספרות קופצות.
        ליאור אתה מדבר על טקסט מודפס דוקא? ומה לגבי טקסט שחלק קוראים אותו ישירות מהמחשב וחלק מדפיסים אותו, כמו סיכומי קורסים ארוכים? (סיכום קורס אחד מגיע בקלות ל100 עמודים, רווח שורה וחצי וגודל אות 11).

        • @שמואל הלוי
          לעניות דעתי אריאל הוא עדיין הפונט האידאלי למקרה שאתה מתאר. כל הפונטים הסריפיים שמגיעים עם חלונות/אופיס נראים זוועה על מסך.

    • @שמואל הלוי –
      כשאני מסתכל השורה בהודעה שלך (שמופיעה באריאל) הדבר שהכי מפריע לי (ולך אולי לא כי התרגלת אליו) הוא הגובה של הספרות ביחס לאותיות;
      ***ב1/10 רכשה חברה א' 8,000 מתוך 10,000 מניות… ***
      שים לב כמה הספרות קופצות למעלה מגובה האות. זה לא קורה בשום מקום אחר (ספרים, עיתונים וכו') אלא רק באינטרנט העברי, וזו אחת הבעיות שהיוזמה הזו אמורה להתמודד איתן.

      • יותם אני מסכים שזה לא נראה טוב. אני מעריך שהסיבה לכך היא שרצו להתאים את גודל הספרות לאותיות הלטיניות הגדולות (אם תחשוב על זה גם בטקסט באנגלית הבעיה קיימת שהרי רוב הטקסט כתוב כמובן באותיות קטנות, אך הספרות נשארות גדולות).
        שים לב שהבעיה הזאת קיימת גם בשאר הפונטים הרגילים (דויד, נרקיסים, Times New Roman וכו'), מה שאומר שזאת לא תקלה אלא מכוון. אולי זה כי זאת ההצגה המיטבית של טקסטים משולבים עברית/אנגלית/מספרים?

        • שמואל,
          יכול להיות שהגיעו למסקנה שזאת התצוגה האידיאלית לספרות בפונטים דו לשוניים. אבל זה היה לפני עידן האופן-טייפ, שמאפשר אלטרנטיבה למצבים מיוחדים.
          אני חושב שיש מקום לתעד את השימוש הנכון באופן טייפ לצורך העניין גם בדסקטופ וגם בווב (אם מישהו מבין בזה, נשמח ליעוץ). בנוסף, כיוון השהפונט פתוח, במקרה הכי קיצוני, ניתן בקלות ליצר לו גרסאות שונות לשימושים פרטיים.
          בשלב זה אני עדיין בצד של מיכל, יותם ואחרים שהאולד-סטייל הוא פתרון ברירת המחדל הטוב ביותר לפונט דו לשוני, על אחת כמה וכמה אם האלטרנטיביות של האופן טייפ מאפשרות שימוש אחר כשכזה נדרש.

          • מקצועי אינו עיצוב פונטים ולכן לא יהיה חכם מצידי להתווכח… רק רציתי להעלות את הבעיה ואני שמח לראות שאתם מודעים לה וצפוי להיות לה פתרון בצורה מסוימת.

            כל הכבוד על העבודה וההשקעה!

    • שמואל, בפוסט שפרסמתי הרגע הפיצ'רים של מספרים ישרים עובדת!
      עובד גם בhtml
      נבנה בקרוב דף חי עם הפיצ'רים האלה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>